בתור דייג נלהב, אני מוצא את עצמי לעיתים קרובות מתמקד בשיטות ובטכניקות שיעזרו לי להשיג יותר ויותר דגים. אחת הטכניקות האהובות עליי היא "walk the dog", שהיא מאוד יעילה לדייג לברקים וגומברים. הטכניקה הזו דורשת ממני להתמקצע בשליטה על הדמוי ובניהול נכון של החוט.
הדמויים שאני משתמש בו לטכניקה הזו הוא בדרך כלל טופווטר (כלב), כלומר פיתיון שלא צולל מתחת לפני המים אלא נשאר צף. הוא עשוי מחומרים קלים כדי לשמור על ציפה טובה ומעוצב בצורה שמאפשרת לו לנוע ימינה ושמאלה בקלות.
בעת הדיג, אני משתמש בטכניקת חיבורים מדויקת וקצרה באמצעות החכה. בכל פעם שאני משך את החכה, בדמוי "קופץ" לצד אחד. מתקדם ועובר לצד השני במשיכה הבאה. התנועה הזיגזגית והמהירה של הדמויי מחקה במדויק טרף פצוע או חרד, דבר שמושך דגים טורפים כמו לברקים גדולים גדולים וגומברים. הם מגיבים לתנועה הבלתי צפויה ולמראה הפיתיון שמציע טרף קל לציד.
כדי לשפר את הביצועים שלי בשימוש בטכניקה זו, אני תמיד מתרגל את שליטתי בתנועת הבדמוי. ככל שהתנועה תהיה יותר טבעית, כך אני מוצא שההצלחה שלי גדלה. חשוב גם לבחור את הפיתיון המתאים ביותר לסוג המים ולתנאי הדיג שבהם אני נמצא, כמו גם להשתמש בחומרים הנכונים כמו חכות גמישות וחזקות שיכולות לשפר את התגובה למשיכות שלי. ההתמדה והמיומנות שפיתחתי בשימוש בטכניקה זו ממשיכות להביא לי תוצאות מרשימות בדיג.
.png)
